Shir Bein Arbaim - שיר בין ערביים

Lyrics

הוא יושב על שפת הנחל בין ערביים הוא מקשיב לקול שירי המים הזכים הוא שומע איך פרחים צומחים והטל יורד לו וקופא על לחייו כמו פנינים מבדידות האנשים הופכים קשים מעטים יוצאים ממנה נשכרים יש הפוחד מהדממה יש המגלה בה נשמה הוא מביט אל תוך השמש למעלה והאור נשאר בתוך עיניו העצומות והרוח מפזרת סודותיה הוא נושם עמוק את בושם השדות מבדידות האנשים הופכים קשים מעטים יוצאים ממנה נשכרים יש הפוחד מהדממה יש המגלה בה נשמה