Nuweiba - נואיבה

Lyrics
שמש של בוקר אני מתעצל עד ששוקעת שוכב לי בצל רגע של שקט שלא מסתיים סוד שלחשתי פתאום מתקיים סתם בן אדם אוכל שותה נרדם בלי זימים ובלי כנפיים כבר אחר הצהרים את תגלי את המחבוא שלי עוד מעט יבואו מים בואי נתחבא בנתיים בתוך צדפה שקט, ים, חופש שם במרחק, אופק דק פס זהב, זכר לשמש גדולה נפלה, צללה סתם בן אדם אוכל שותה נרדם בלי זימים ובלי כנפים כבר אחר הצהרים את תגלי את המחבוא שלי עוד מעט נלך למים בואי נתחבק בינתיים בתוך צדפה שקט יםƔ
Rate this song
0/5.0 - 0 Ratings
5
0.0% (0)
4
0.0% (0)
3
0.0% (0)
2
0.0% (0)
1
0.0% (0)
Loading comments...
Credits
- Writers
- Nirit Yaron - נירית ירון